נעמה ארליך ויובל סימון
היחידה הקהילתית, נט"ל
נגיף הקורונה מעורר לחץ ומשנה את השגרה אליה אנחנו רגילים. בתקופה זו עלולות להתעורר חרדות קיומיות לגבי השפעת הנגיף. בנוסף, הבידוד והשהייה הממושכת בבית, מובילים למתח ולדאגה, שעמום ומריבות. בזמנים אלו, למורים, מקום משמעותי בחיי התלמידים. שמירה על הקשר, מעבר לתפקיד החברתי שלה, מהווה משאב רגשי משמעותי ויכולה לסייע בהתמודדות לאורך זמן.
המדיום הדיגיטלי והלמידה מרחוק- מייצרים הרחקה, מצמצמים את היכולת לשים לב למחוות ולג'סטות גופניות, מסרבלים את קריאת המסרים המילוליים ומאפשרים רק מפגשים קצרים במהלך היום. דווקא משום כך, וכדי להעניק לתלמידים את התמיכה לה הם זקוקים חשוב לאפשר
מרחב לביטוי רגשי, זיהוי ושיום רגשות עוזר להתמודד איתם.
-
קיימו שיח רגשי- ובו עודדו תלמידים לשים לב לכוחות שלהם ולהזכר כיצד התמודדו עם אירועים קשים בעבר.
-
תנו משימות פרטניות של כתיבה, ציור, צילום הקשורים למצב, למשל, אפשר לצייר מה נעים ופחות נעים בהתפרצות הקורונה (יותר זמן בבית, זמן לשחק, ריבים שנוצרים ושעמום).
כמה עקרונות לניהול שיחה רגשית ולתמיכה רגשית בתלמידים (ובנו) במהלך הלמידה מרחוק:
הרגעה, שגרה ונח"ת (נרמול, חברות, ותקווה)
הרגעה - בכדי לווסת את תחושת העוררות והמתח:
-
מידע:
הקדישו זמן בשיעורים למתן מידע ולתווך החדשות באופן מותאם גיל. לוו אותו במסר אופטימי: יש למדינת ישראל מערכת רפואה איכותית…. אנחנו מקפידים על מניעה, נקיון וחיטוי.
-
תרגול הרפיות:
הרפיה ראשונה - בדיקת מצב הרוח ורענון מחדש:
- בדקו עם עצמכן כיצד אתן מרגישות? (לתלמידים צעירים אפשר לשאול מה מזג האויר הפנימי שלהם).
- במידה ואתן מרגישות לחץ נסו לבצע תרגיל הרגעות קצר:
1. היכנסו לחדר שקט או פינה שקטה בבית
2. שימו לב כיצד אתן מרגישות.
3. נשמו במשך דקה או שתיים דקות נשימות עמוקות ומרגיעות.
4. סדרו את המחשבה והפעולות הבאות שאתן צריכות לעשות.
- במידה והלחץ ממשיך ואף מתעוררת תחושת חרדה, חשוב שתדברי עם גורם שיוכל לסייע לך. למשל, עם היועצת או הפסיכולוגית של המסגרת.
- כדאי להמליץ גם לתלמידים לבצע פעילות הרפיה זאת כאשר הם מרגישים שהם מצויים במתח. -
תרגול קרקוע - 5,4,3,2,1- אפשר לבקש מהתלמידים להגיד חמישה דברים שהם רואים בחדר, חמישה דברים שהם שומעים, חמישה דברים שהם יכולים לגעת בהם. אחר כך לבקש מהם שיגידו ארבע דברים שהם רואים, ארבעה דברים שהם שומעים וארבעה דברים שהם יכולים לגעת בהם. וכך לרדת במספרים עד המספר 1. אסור לחזור על דברים שנאמרו.
-
סרטון הרפיית ג'ייקובסון:
-
מצגות אינטראקטיביות שעוסקות במתח ודרכי התמודדות- מתאימות לכיתות יסודי גבוהות וחטיבת ביניים:
- מה הלחץ-חלק א'- נלחצים- מה עושים?
- מה הלחץ- חלק ב'- נלחצים- מה עושים?
שגרה וסדר יום
אחד האתגרים המשמעותיים של הקורונה הוא משך הזמן הארוך שצפוי. שגרה ויצירת סדר יום יסייעו להגביר את תחושת השליטה והבטחון של התלמידים ושלנו.
-
צרו שגרה מחודשת. קבעו את השיעורים בזמנים קבועים. נושאי השיעור, הלמידה וההנאה בזמנים קבועים וידועים מראש. הציעו לתלמידים לייצר שגרת יום גם בבית. דברו איתם על החשיבות.
-
חלקו תפקידים בעלי משמעות לתלמידים.
-
שמרו טקסים שהיו מקובלים בכתה בזמן השגרה (למשל פתיחת שבוע ביום א', קבלת שבת, ימי הולדת וכו').
-
פעילות אקטיבית - חשוב להקפיד על ספורט בתוך השגרה במרחב המצומצם של הבית. אפשר לקיים "שיעורי ספורט" בעזרת לינקים הקיימים ברשת ורעיונות של הילדים עצמם.
נירמול
הזכירו, שתגובות הלחץ עמן אנו מתמודדים, הכעס או התסכול הם נומרליים ומשותפים לרבים בעת הזו. "יש הרבה שמרגישים כמוכם עכשיו..." "זו תגובה של הגוף ואין לכם שליטה עליה...".
בכדי לסייע לכם להסביר זאת לתלמידים אתם מוזמנים להעזר בסרטונים של נט"ל. סרטונים אלה מסבירים על לחץ ודרכי התמודדות וניתן לשלב אותם במהלך הלמידה.
מה קורה בלחץ?
מורידים לחץ - דרכי התמודדות
חברה
במצבי לחץ, הקבוצה החברתית מסייעת לנו לשמור על תחושת ביטחון ושייכות ועל יכולת להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו. הכיתה היא משאב- אל תוותרו עליו.
-
עודדו עבודה בקבוצות / זוגות - תנו משימות קבוצתיות גם באופן מקוון.
-
העזרו בקבוצות הוואצאפ לשיתוף לימודי וחוויתי -
- תמונות מה"חופש" ומן המשימות שניתנו.
- שיתוף צנצנת "אסימונים" אישית (אליה מכניסים גולה על כל ביצוע של משימה).
- פינת הטיפים- כל ילד יכתוב פעם ביום טיפ להתמודדות עם השהייה בבית. -
אתגר כיתתי- כל תלמיד יצלם את עצמו מבצע אתגר יומי שיינתן על ידי המורה (למשל, אתגר סידור הספרים, משחקים מאתגרים ועוד.
-
סיפור בהמשכים- הציעו סיפור הקשור למצב הנוכחי- כל תלמיד יכתוב חלק מהסיפור ויעביר הלאה רק את המשפט האחרון.
-
שימו לב לילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים - ילדים אלו יתקשו עוד יותר לשאוב כוחות להתמודד. מומלץ ליצור קשר אישי עם ילדים אלו ולצרף אותם לקבוצות עבודה של תלמידים מכילים ומקבלים.
תקווה
לתקווה שני מרכיבים: האחד, תחושה שיש למה לצפות ושהמצב ישתפר. המרכיב השני, הוא תחושה שיש לנו מה לעשות בעניין- שמירה על היגיינה, הרפואה המקצועית שיש בארץ, מציאת הפן החיובי שבשהייה בבית והכרת תודה (ראו דף מידע נפרד). אפשר לשלב עקרון זה במהלך שיחות משותפות, שיעורים ומטלות.